הפרשה לקופות גמל
(סעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה)
שווי קופת גמל לקצבה / תגמולים
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קופת הגמל מוגדרת בסעיף ההגדרות לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.
סעיף 1 לתקנות קובע כי משכורת קובעת לעניין שווי קופת גמל הינה:
"לעניין קופת גמל לתגמולים או לקצבה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת למעט שווי שימוש רכב, אך לא יותר מסכום התקרה – 26,378 ש"ח.
שיעור ההפרשה – השיעור המקסימלי להפרשה, שאינו מחייב זקיפת שווי, הוא 7.5%.
אופן החישוב:
(1) הפרשת המעסיק לקצבה \ תגמולים בפועל.
(2) הנמוך מבין (משכורת הקובעת או 26,378 ₪) x 7.5% = הפרשה על פי חוק.
(3) שווי קצבה \ תגמולים = ההפרש בין הפרשת המעסיק (1) להפרשה המותרת על פי חוק (2).
שווי אובדן כושר עבודה (א.כ.ע.)
אובדן כושר עבודה הינו ביטוח המכסה מקרים של פגיעה בכושר העבודה. הפרשת המעסיק לביטוח זה פטורה ממס, כאשר הפטור מורכב משלוש תקרות שונות. התקרה הנמוכה ביותר היא הפטור על אובדן כושר עבודה, וכל ההפרש בין ההפרשה לבין התקרה הנמוכה הינו שווי אובדן כושר עבודה.
תקרה 1: (משכורת קובעת או תקרה) x 7.5% = הפטור המקסימלי לקצבה וא.כ.ע.
יתרה מירבית לא.כ.ע. = ההפרשה בפועל לקצבה – הפרשה מירבית לקצבה.
יתרה מירבית לא.כ.ע = תקרה 1.
תקרה 2: ההפרשה בפועל לאובדן כושר עבודה = תקרה 2.
תקרה 3: תקרה מרבית לא.כ.ע. = 3.5% x (26,378 או הכנסה קובעת) הנמוך.
תקרה מירבית לא.כ.ע. = תקרה 3.
שווי א.כ.ע. = ההפרשה בפועל פחות הנמוך מבין התקרות (תקרה 1, תקרה 2, תקרה 3).
שימו לב: אם נזקף לעובד שווי קופות גמל, כל ההפרשה לאובדן כושר עבודה תהיה חייבת בזקיפת שווי.
שווי הפרשה לקרן השתלמות (סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה)
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קרן השתלמות מוגדרת בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע כי משכורת הקובעת לעניין שווי קרן השתלמות הינה:
"הכנסת עבודה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים, אך לא יותר מסכום התקרה – 15,712 ש"ח.
אחוז הפטור:
- 7.5% לעובדים רגילים;
- 8.4% לעובדי הוראה.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לקרן השתלמות בפועל.
- תקרת החוק = 8.4% / 7.5 % x הנמוך מבין משכורת קובעת או 15,712 ₪.
- שווי קרן השתלמות = ההפרש בין הפרשת המעסיק בפועל לבין תקרת החוק.
משיכת כספים שנצברו בקרן השתלמות
סעיף 9(16א)(א) לפקודה קובע את הכללים למשיכת כספים מקרן ההשתלמות. אם מתקיימים כללי המשיכה שיפורטו, המשיכה לא תחויב במס; אם לא מתקיימים הכללים, יש לחייב את המשיכה במס.
כספים שנמשכו מקרן השתלמות יהיו פטורים ממס בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- משיכה לאחר שחלפו 6 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- כאשר העובד הגיע לגיל פרישה – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- משיכת הכספים לצורכי השתלמות שמטרתה שמירה על הקיים ולא רכישת יתרון מתמיד – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות.
- במקרה של פטירה – משיכה בידי היורשים, תהא פטורה ממס, בכל עת.
שווי להפרשה לפיצויים
משכורת קובעת – הכנסת עבודה למעט החזר הוצאות ולמעט שווי רכב.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לפיצויים בפועל.
- תקרת החוק = 8.33% * הנמוך מבין משכורת קובעת או 34,900 ₪.
- שווי לפיצויים = ההפרש בין הפרשת המעסיק לבין תקרת החוק.
הערה חשובה: במקרה שמבקשים שווי שנתי – ניתן להתייחס לתקרה כתקרה שנתית.
עוד מאמרים
דו"ח מכון היצוא לשנת 2022
אנו גאים להציג את דו"ח סיכום הפעילות של מכון היצוא לשנת 2022! דו"ח זה סוקר את היקף הפעילות הבינלאומית של מכון היצוא לקידום היצוא הישראלי לשנת 2022
ישראל וקוסטה ריקה הכריזו: מפת הדרכים לפתיחת מו"מ להסכם סחר חופשי בין המדינות – פורסם בjdn
ישראל וקוסטה ריקה הכריזו על מפת הדרכים לפתיחת משא ומתן, להסכם סחר חופשי בין המדינות • הצדדים חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה כלכלי, במסגרתו
CE marking – what does it really mean
Many products placed on the EU market have CE marking affixed to them. This marking is the visible symbol showing that the manufacturer has taken
עלויות הובלה בינלאומית
מבוא תובלה או תחבורה ניתנת להגדרה כתנועה המעניקה את ערך הזמן והמקום לסחורות ומטענים. אם כך ניתן בהחלט לקבוע שהתובלה מניעה את המוצרים הרצויים בין
קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או מקביל
ועדת הכלכלה: מסתמן פתרון שיאפשר קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או מקביל מסתמן פתרון שיאפשר קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או
שנה שנייה ברציפות: שיא כל הזמנים ביצוא הישראלי!
על פי ניתוח מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, היצוא בשנת 2022 חצה את רף ה-166 מיליארד דולר – גידול של למעלה מ-15% לעומת אשתקד.