בשעה טובה ומוצלחת יש לנו מודל תמריץ. חשבנו, בנינו, שינינו, החלטנו וקיבלנו את ברכת הדרך מהמנהלים, וכעת צריך לגשת לשלב הבא – הצגת המודל ביחידה.
כפי שציינתי בפרק הקודם, מודל תמריץ, טוב ככל שיהיה, לא יתרום מאום לביצועי החברה, ואף עלול להזיק, אם שלב ההשקה (וגם ההטמעה) לא יבוצע באופן מושלם.להלן עיקרי הדגשים בשלב זה.
- הימנעו מפייק ניוז – בניית מודל תמריץ חדש זה לא סוד מדינה. אפשר ומותר "לטפטף" לעובדים שאנחנו "על זה", שיש לנו כוונה לשנות את המודל בכדי לשפר את הביצועים. באופן זה, העובדים לא יכנסו להלם בהצגת המודל ויהיו מרוכזים בתוכן ולא בבוכהלטריה שמסביב
- מנהלי ביניים כשותפים – במידה וקיים דרג מנהלי ביניים, חייבים להציג את המודל קודם להם (במידה ולא לקחו חלק בתהליך הבנייה) ורק אח"כ לעובדים. כאשר דרג ניהול הביניים רתום ב- 100% לשינוי, תהליך ההטמעה יעבור חלק יותר, המנהלים יוכלו לגשר על הפערים אם יש, ולייצר שקט תעשייתי
- וואו אפקט – שינוי תמריץ לעובד הוא לא דבר של מה בכך. כל שינוי בכלל ושינוי בשכר בפרט הינו נושא מאוד קריטי לעובדים. אל תתייחסו לכך כבדרך אגב או משהו שאפשר לעדכן בדוא"ל. תשריינו חדר ישיבות, תכינו מצגת יפה, תביאו כיבוד קל ואולי שי קטן לעובדים. שינוי הוא שינוי הוא שינוי
- הכנה לדיון – תתכוננו היטב לפגישה. תחדדו את המסרים שאתם רוצים להעביר, תדגישו את היתרונות של המודל, את האפשרויות להרוויח יותר, את המשמעות של תמריץ (תגמול על מעל ומעבר) וכד'
- פרוק מוקשים – סביר להניח ש
- לא כל העובדים יבינו/יתמכו ברעיון של החלפת המודל. כבר אחרי הצגת המודל לכלל היחידה, תתחילו "לפרק מוקשים". תאתרו את העובדים הקשים לפיצוח ותשבו איתם "אחד על אחד". חייבים "לסגור את הפינה" ולא להשאיר עובדים מתוסכלים להתחרבש בכל מיני מחשבות לא רצויות
- יחס אישי – הכינו מראש סימולציות אישיות לכל עובד. חשוב מאוד להציג לעובד סימולציה של השכר החדש שלו ואת אפשרויות התמריץ אותם יכול להשיג. בצעו את הסימולציה ע"פ הביצועים העדכניים של העובד שיהיה רלוונטי לתקופת השכר הקרובה
- הסתגלות – במידה ומדובר בשינוי משמעותי בשכר, ניתן לשקול תקופת הסתגלות של 2-3 חודשים בהם תבטיחו לעובדים שהתמריץ הממוצע שלהם לא יפגע
שלב ההשקה הינו השלב החשוב ביותר בתהליך. תשקיעו בו זמן, תערכו בהתאם והכינו מראש מענה להתנגדויות. בנוסף, אל תשיקו את המודל לפני שהכנתם תוכנית הטמעה.
פרקים נוספים בנושא:
המדריך להתמודדות עם בדידות המנכ"ל
כאשר אנו חושבים על תפקיד המנכ"ל אנחנו רואים לנגד עינינו את היוקרה של התפקיד: תנאים מפליגים, שכר גבוה, רכב יוקרתי, יכולת השפעה והחלטה – מנגד,
הטעות שאתם עושים בניהול העובדים שלכם – ואיך לנטרל אותה
לפני שנים, בתחילת דרכי בעולם המנכ”לות, הביקורת שהופנתה כלפיי (ובצדק) הייתה שאני לא תמיד מזהה חולשות של אנשים, ולא יודע להיפרד מאנשים לא מתאימים.
עוד מאמרים בנושא...
דו"ח מכון היצוא לשנת 2022
אנו גאים להציג את דו"ח סיכום הפעילות של מכון היצוא לשנת 2022! דו"ח זה סוקר את היקף הפעילות הבינלאומית של מכון היצוא לקידום היצוא הישראלי לשנת 2022 ונותן הצצה לפעילות המתוכננת לשנת 2023. בדו"ח תוכלו למצוא ניתוח מקיף של המגמות בכלכלה העולמית, מנועי הצמיחה לשנת 2023 בענפי
ישראל וקוסטה ריקה הכריזו: מפת הדרכים לפתיחת מו"מ להסכם סחר חופשי בין המדינות – פורסם בjdn
ישראל וקוסטה ריקה הכריזו על מפת הדרכים לפתיחת משא ומתן, להסכם סחר חופשי בין המדינות • הצדדים חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה כלכלי, במסגרתו תבוצע עבודת מטה מקצועית במטרה להשלים את ההכנות הנדרשות למו"מ ניסים מזרחי הסכם מדיני: הבוקר (רביעי) בטקס חגיגי שנערך במשרד
CE marking – what does it really mean
Many products placed on the EU market have CE marking affixed to them. This marking is the visible symbol showing that the manufacturer has taken all necessary measures to ensure that the product complies with the applicable safety legislation. It plays a crucial part in
עלויות הובלה בינלאומית
מבוא תובלה או תחבורה ניתנת להגדרה כתנועה המעניקה את ערך הזמן והמקום לסחורות ומטענים. אם כך ניתן בהחלט לקבוע שהתובלה מניעה את המוצרים הרצויים בין זוג מיקומים רצוי בזמן הרצוי. מרכיביה העיקריים של התובלה הבינלאומית: הובלה ימית תנועה על פני המים. אניה היא אמצעי התחבורה
קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או מקביל
ועדת הכלכלה: מסתמן פתרון שיאפשר קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או מקביל מסתמן פתרון שיאפשר קידום הצעת החוק למניעת פגיעה ביבוא אישי או מקביל לאישור סופי במליאה – יבואני הרכב הישירים יצטרכו להביא התחייבות היצרן להעניק תעודות מקור גם ליבוא מקביל. יו״ר ועדת
שנה שנייה ברציפות: שיא כל הזמנים ביצוא הישראלי!
על פי ניתוח מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, היצוא בשנת 2022 חצה את רף ה-166 מיליארד דולר – גידול של למעלה מ-15% לעומת אשתקד. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "על אף הזעזועים שחוותה הכלכלה העולמית ב-2022, היצוא הישראלי מצליח לעמוד באתגרים הניצבים בפניו. משרד