הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...
Strategic Reasons to Export
Today, it’s more practical than ever to sell goods and services across the globe. Most of the world’s potential consumers are outside of the United States, and the global affinity for Made in USA products and services is second to none. Many exporters continue to
אניית הענק MSC Irina שוברת שיאי נפח
האנייה החדשה, באורך של 399.9 מטר מסוגלת לשנע כ-24,346 TEU ושוברת את השיא של האנייה OCCL Spain שנמסרה לידי חברת OOCL בחודש שעבר בנפח של 24,188 TEU אניות חדשות וענקיות ממשיכות להימסר לידי חברות הספנות בקצב גובר והולך ורק אתמול נמסרה לידי חברת MSC אניית המכולה הגדולה
סחר חוץ לפי ארצות – סחורות – ינואר 2023
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-15.9 מיליארד ש"ח. מסך יצוא הסחורות, היצוא לארצות אירופה היווה 46%, היצוא לארצות אמריקה 28%, היצוא לארצות אסיה 18% ו-8% הנותרים ליתר ארצות העולם. יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-27.5 מיליארד ש"ח. 51% מהיבוא היה מארצות אירופה, 25% מארצות אסיה,
רפורמת היבוא
https://youtu.be/N_uKIb3ZV2M מהי רפורמת היבוא? רפורמת היבוא אותה מובילים משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר בשיתוף משרד הבריאות והאנרגיה מתמקדת במעבר לשיטות הנהוגות בשווקים מפותחים בעולם ובשינוי שיטות הפיקוח על חוקיות היבוא עבור מאות מוצרים לצד הגברת האכיפה בשווקים. הרפורמה תחול על היבוא בתחומים הבאים: תקינה, אנרגיה, מזון ותמרוקים.
האטה גלובלית בשינוע מטען אווירי מתחילת 2023
הביקוש העולמי, שנמדד בטון-קילומטרים מטען (CTKS), ירד בינואר ב -14.9% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022. "אבל יש קרקע מוצקה לאיזה אופטימיות זהירה לגבי מטען אוויר", אמר מנכ״ל ארגון IATA "כאשר רמת הביקוש לשינוע מטען בינואר ירדה ב -14.9% והקיבולת עלתה ב- 3.9%, 2023 החלה בתנאים