נושא התשלום ביום הבחירות הפך להיות רלוונטי במיוחד בשנתיים האחרונות בעקבות ריבוי מערכות הבחירות.

במאמר זה נדון בסוגיות העולות מנושא זה ובהוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים לעניין.

מאת: עו"ד משה בושי

חקיקה בנושא:

סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת קובע כי: "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם."

בנוסף לכך, חוק הבחירות לכנסת (להלן: החוק) קובע בסעיף 71 א:"לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לעניין סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות."

להלן פירוט מקומות העבודה שהוגדרו כשירותים ציבוריים לעניין זה מאתר ועדת הבחירות המרכזית:

• עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן, לצרכי יום הבחירות בלבד, עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות.
• שירותי תחבורה חניונים ותחנות דלק.
• בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.
• מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
• שירותי התקשורת.
• מפעלי מים וחשמל.
• אספקת דלק והעברתו.
• תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
• עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
• הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
• חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים (עד 8 שעות).
• אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
• בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
• כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
• שירותי קבורה.
• מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים בסעדים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 וחקיקת המשנה מכוחו וחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.
• שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

להלן קישור לעמוד זה: בחירות 2021

מהי הועדה המרכזית?

ההגדרה של הועדה המרכזית סעיף 15(א) לחוק מגדיר מהי הועדה המרכזית כך:"(א) לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה."

חברי הועדה יקבעו על מי תחול הגדרת "שירותים ציבוריים" אשר יפעלו כסדרם, כמוזכר וכמפורט לעיל ההחלטה לגבי הבחירות ה24 מפורטת באתר.

בנוסף לכך, לגבי סוגיית הזכאות ליום שבתון לעובד ותקופת הותק שעל העובד לצבור בכדי להיות זכאי ליום השבתון סעיף 136 לחוק הבחירות קובע כך:" עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת."

לגבי הגדרת הותק של 14 ימים אין קביעה האם מדובר ב14 ימי עבודה או ב14 ימים בהם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק הדבר נתון לפרשנות.

אם כן, עובד אשר לא עובד בשירותי תחבורה ו/או בשירות ציבורי ואשר יש לו ותק של שבועיים לפחות זכאי ליום שבתון ביום הבחירות, קרי: לקבל תשלום מלא מבלי להגיע לעבודה.

פסיקה בנושא:

אין איסור להעסיק עובד ביום הבחירות אך מהפסיקה עולה כי יש צורך בהסכמת העובד כך מפס"ד סע"ש 25590-04-16 ינאי ריין נ' אחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ:

"החוק אינו דן במצב שבו העובד עבד ביום הבחירות לכנסת והוא אינו אוסר על עובדים אשר הסכימו לכך, לעבוד ביום הבחירות."

בנוסף, לגבי התשלום על עבודה ביום זה כך נקבע בפס"ד תע"א 1995-07 בנימין נ' עמותת זבחי כי אין זכאות לתשלום של 200% בגין עבודה ביום זה.

לעומת זאת בפס"ד ד"מ 1990/01 ששון משה נ' ר.ד. בניין שלם נקבע כך:" התובע, טען בתביעתו כי עבד ביום הבחירות, לפי דרישת מנהל הנתבעת ושולם לו כיום עבודה רגיל. הנתבעת בסיכומיה (עמ' 37 ש' 23), טענה כי לא הייתה שום סיבה שיקבל 200% על תביעתו (הכוונה כנראה לעבודתו).

סעיף 10, לחוק יסוד הכנסת קובע כי יום הבחירות יהיה יום שבתון. מכאן מתחייב כי אין להעסיק את העובדים למעט בשירותי התחבורה ובשירותים הציבוריים. מאידך, אם הועסק עובד, ביום השבתון, הרי שסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [ נוסח משולב] תשכ"ט-1969, קובע כי עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים לפני יום הבחירות (וכך היה התובע), ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. משמעו של דבר, כי אם אכן ניתן היה לתובע יום השבתון, היה מקבל בעדו את שכרו הרגיל ומשחויב בעבודה, זכאי הוא לתשלום בגין יום השבתון ובגין העבודה באותו יום, דהיינו, כפל תשלום.

הנתבעת שילמה לתובע על פי עדותו וכעולה גם מטענותיה בשיעור של שכר יום עבודה אחד אחד בלבד בגין עבודה באותו יום. לכן, זכאי הוא לסכום של 438 ₪ השווה לערך יום עבודה אחד שלם, נוסף"

לפיכך ניתן לראות כי העובד אשר עבד ביום הבחירות אומנם קיבל שכר בגין עבודתו אך היה זכאי לתשלום של 200% ולכן זכאי להפרש בשיעור של יום עבודה נוסף, נמצאנו למדים כי הדין הוא שיש זכאות ל200% בגין עבודה ביום זה.

בנוסף לכך בפס"ד ד"מ 8286/04 קוזמינסקי עדנה נ' ח.מרחב בע"מ נקבע כי תשלום בגין עבודה ביום זה עומד על 200%.

יש לציין כי מדובר בפסיקות אזוריות.

עוד יצוין כי ידועים מקרים של תשלום בשיעור 150% בגין יום הבחירות אך הנוהל שהתקבע בפסיקות בתי הדין לעבודה קובע כי התשלום בגין עבודה ביום זה הינו בשיעור של 200%.

הוראות נוספות

חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשס"א-2020

קובע כי עובד זר בענפים הבאים: מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות, תעשיה וכן עובד זר אשר מועסק בסיעוד ע"י יחיד שעובד בבחירות יהיה זכאי לשכרו הרגיל.

בנוסף לכך עובד זר בענפים אלה אשר אינו עובד והתבקש לעבוד ביום הבחירות לא יהיה זכאי כלל לשכר, לעומת זאת ככל ונעדר בגין אחת מהסיבות הבאות יהיה זכאי לתשלום:

מחלה, חופשה, ימי חג, מנוחת פיצוי, חלף מנוחה שבועית, אבל, היעדרות מותרת לפי חוק עבודת נשים.

בנוסף, ככל וקיימות זכויות מכוח צו הרחבה, חוזה אישי או הסכם קיבוצי אלה יישארו שרירות וקיימות.

להלן קישור לחוק הרשמי מאתר הכנסת – אתר הכנסת

סוגיות נוספות בנושא –מענה לשאלות המתעוררות בעקבות יום הבחירות

מה קורה לגבי עובד בחל"ת?

החוק אינו מסדיר את נושא החל"ת יחד עם זאת, בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים כך שבימי חל"ת אין זכאות לדמי מחלה, חופשה וכולי באותו האופן גם יום השבתון מכוח היקש לא אמור להיחשב  בתקופה זו ולכן בתקופת החל"ת אין זכאות לגמול על יום שבתון.

פנסיה: האם יש זכאות להפרשות בגין יום זה? 

אין קביעה חד משמעית בנושא, יחד עם זאת ניתן לראות בתשלום בגין יום זה כ"חלף שכר" על בסיס קביעות בתי הדין שהגדירו תשלום עבור חגים כחלף שכר בנוסף לקביעות בחוק חופשה שנתית ובחוק דמי מחלה אשר קבעו כי חופשה ומחלה דינם כדין שכר ועל כן יש להפריש בגינם לפנסיה.

פרילנסרים/עצמאים האם גם הם זכאים ליום שבתון/תשלום 200%? 

החוק מגדיר זכאות ליום שבתון לעובדים ההבחנה בין עובדים לכאלה שאינם מוגדרים כעובדים קיימת בפסיקה אשר הגדירה מבחני עזר שונים לעניין זה, קיימים שני מבחנים עיקריים לנושא: מבחן ההשתלבות, קרי האם העובד השתלב בעסק בצורה מלאה ומבחן הפיקוח והמרות-האם היה פיקוח אל מול העובד, מעקב אחר עבודתו ומרות, קרי מנהל מעליו וכולי. ומבחנים משניים: כלי העבודה/מקום העבודה-מי מספק את מקום העבודה ו/או את כלי העבודה שבאמצעותם משתמשים לצורך העבודה. מסגרת שעות העבודה- האם יש קביעות חד משמעיות לגבי שעות עבודת העובד וכולי. זכויות סוציאליות-האם שולמו לעובד/לא עובד זכויות סוציאליות כולל פנסיה, חופשה ועוד. ככל שיותר מבחנים מתקיימים הנטייה לראות במועסק כעובד וככזה יחולו עליו הזכויות כולל הזכות ליום שבתון, ככל והמועסק לא מוגדר כעובד לא תהיה לו זכאות כזו.

לגבי עובדי משמרות אשר לא היו אמורים לעבוד ביום זה, האם זכאים? 

אין קביעה חד משמעית בנושא, יחד עם זאת החוק מגדיר את יום הבחירות כיום שחל בין השעות 7 בבוקר ל22 בלילה כך קובע סעיף 72 לחוק הבחירות לכנסת[נוסח משולב] תשכ"ט-1969:

"(א)  הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ-8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה."

לכן ניתן לראות בעובד אשר היה אמור לעבוד בחלק מזמן זה ככזה שזכאי ליום שבתון.

מה הזכויות של בני נוער ביום זה?

ככלל בני נוער זכאים לזכויות כעובדים לכל דבר, אלא אם כן יש החרגה בחוק/בתקנות לעניין זכאות מסוימת כך למשל לגבי נושא שכר המינימום שהינו מופחת אצל בני נוער ביחס לעובדים שאינם בני נוער, כמוסדר בתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987.

לגבי יום הבחירות כיום שבתון אין החרגה כזו ועל כן גם בני נוער זכאים ליום שבתון בגין יום זה וככל וקיימת זכאות לתשלום של 200%  בעת עבודה זכאות זו עומדת גם לבני נוער.

מהו אורך יום השבתון? 

כפי שפורט לעיל הפרשנות לפי חוק הבחירות לכנסת הינה כי יום זה חל בין השעות 7 בבוקר ל22 בערב.

יחד עם זאת סעיף 3 לחוק הפרשנות קובע כי אורך יום מלא הוא מחצות ועד חצות.

כך כלשון החוק:

"יום" – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו;"

על כן, הדבר נתון לפרשנות.

חישוב ערך יום 

סוגיה נוספת שעולה מהעניין היא כיצד יש לחשב ערך יום לצורך תשלום לעובד אשר שהה בשבתון ו/או אשר עבד ביום זה.

לגבי עובד חודשי שכרו לא משתנה ככל ולא עבד ביום זה כיוון שהדבר יחשב כאילו המשיך לעבוד, ככל ועבד ביום זה לגבי התוספת אין קביעה חד משמעית בעניין אך בדרך ההיקש נהוג לחשב ערך יום לעובד חודשי כשכר חלקי מספר הימים בחודש, אם כי קיימת פרשנות שמדברת על שכר לחלק למספר ימי העבודה בחודש.

לגבי עובד יומי/שעתי אין קביעה יחד עם זאת ככלל ההתייחסות לחישוב ערך יום לעובד שעתי (מחלה, חופשה, עמלות) הינה לפי ממוצע שלושת החודשים האחרונים או ממוצע 12 החודשים האחרונים של עבודתו.

לסיכום

יש להכיר את נושא יום הבחירות והשלכתו על העובדים ועל יחסי עובד-מעסיק, כפי שמפורט במאמר ישנן עדיין סוגיות שאינן מוסדרות בחוק ו/או בפסיקה ונתונות לפרשנות.