בימים אלה, מעסיקים רבים נמצאים בחוסר וודאות ומצוקה גדולה באשר לסוגיית החיסונים, אשר הביאה מגפת הקורונה אל שוק העבודה.
מחד גיסא, עסקים המוקמים לצורך כלכלי, מוצאים עצמם בהתמודדות עם היעדרויות מרובות נוכח של כוח אדם נוכח היותם של עובדים חולים בקורונה או מצויים בבידוד עקב חשש מהידבקות.
חוסר הוודאות מה יילד יום באשר למצבת העובדים והיעדרויות מרובות מערימה קשיים עצומים הן בהיבט הכספי והן בהיבט המנהלתי.
מעסיקים משלמים כספים עבור עובדים הנעדרים מהעבודה בנסיבות לעיל, ובמקביל אינם מקבלים תמורה, עד כדי פגיעה ממשית במהלך העבודה התקין.
חיסון כנגד הקורונה הציף עמו שאלות רבות מצד מעסיקים. בתוך כך, אנו נשאלים רבות –האם מותר לדרוש מעובד להתחסן? האם ניתן לאסור על עובד שלא התחסן להגיע אל מקום העבודה? האם מותר לדרוש מעובד שלא התחסן לבצע בדיקות קורונה? ועוד רבות.
לפיכך, ולאור פניות חוזרות ונשנות בסוגייה, הרינו מתכבדים לרכז בזאת את הדגשים והכל בהתאם חוות דעת משפטית שגובשה עבור התאחדות התעשיינים. חוות הדעת מרכזת על בורייה את השאלות הנובעות והכל מתוך מטרה להבהיר ולמקד את המותר או האסור.
יש לזכור כי טרם חקיקה או פסיקה מנחה בעניין, חוות הדעת הינה לביאור הנורמות העוטפות את הסוגייה וככל שהאמור יוסדר בחקיקה ברי כי יהא לפעול בהתאם.
להלן עיקרי הממצאים, כדלקמן:
- מעסיק רשאי לשאול עובד האם התחסן או האם בכוונתו להתחסן. האמור כפוף למטרה של מניעת סיכון להדבקת אחרים וכן כי יש רלוונטיות לתכנון או החלטות ביחס למתכונת העבודה, מצבת העובדים, מיקום העובדים, הדרכות פרונטאליות וכו'. כמו כן, הנ"ל רלוונטי גם לצורך היערכות כלכלית של המעסיק אשר נושא בתשלום של עובדים שחלו בקורונה ו/או נמצאים בבידוד עקב חשש להידבקות.
- עובד המסרב להשיב לשאלה האם התחסן או בכוונתו להתחסן, מגלה התנהגות הנגועה בחוסר תום לב – עיקרון יסוד בדיני העבודה.
- ניתן להתנות כניסת עובד לחצרי המעסיק בתעודת מתחסן או בבדיקת קורונה עדכנית. האמור נובע מתוך חובת המעסיק לשמור על ביטחונם ובריאותם של עובדיו. ניתן לדרוש כי הבדיקה תיעשה מחוץ לשעות העבודה ושלא על חשבון המעסיק. הוראה זו רלוונטית בעיקרה לעובדים אשר נוכחותם בחצרי המעסיק/בפני קבלת קהל/בקרבת עובדים אחרים, הינה חובה. במצב בו עובד מסרב להתחסן או להיבדק תכופות, וניתן להעסיקו מהבית, ללא פגיעה במהלך העסקים התקין של בית העסק, יש להעדיף פתרון זה. ככל שאין היתכנות לעבודה מהבית, ניתן להוציא את העובד לחופשה או לחל"ת בהסכמה ובמקרה הדרסטי ביותר לפעול לפיטוריו.
- ניתן לקיים אירועי התחסנות במקום העבודה או לספק הסעה מאורגנת לתחנת התחסנות. יש ליידע את העובדים מראש ולהקפיד שלא יופעלו לחצים על עובד שמוגדר כמנוע מלהתחסן בהתאם להמלצה רפואית.
- מותר לעודד עובדים להתחסן באמצעות חבילת שי או מתן יום חופש. ובכדי להשיב את מקום העבודה לתפקודו התקין והרגיל.
להלן הנוסח המוצע לשאול את העובד האם הוא התחסן או האם בכוונתו להתחסן?
עובד יקר, מתוך מטרה לתכנן את מתכונת העבודה במפעל, בכל הנוגע לאופן יישום קפסולות העבודה, ביצוע ישיבות עבודה מקצועיות, תכנון הסעות לעובדים, תפעול חדר האוכל וכיוצא בזאת, אנו עורכים בדיקה בקרב כלל העובדים האם הם מחוסנים או בכוונתם להתחסן. מובן כי המידע יישמר בסודיות והשימוש בו ייעשה אך ורק למטרה הנ"ל.
נבקשך לסמן את התשובה המתאימה:
- התחסנתי בשתי מנות חיסון וקיבלתי תעודת התחסנות / אני מחזיק בתעודת החלמה (נא לצרף אישור מתאים);
- התחסנתי במנת חיסון אחת ואני עתיד להתחסן במנה השנייה בקרוב;
- בכוונתי להתחסן בזמן הקרוב;
- אינני יכול / אינני מתכוון להתחסן.
לנוחותכם מצ"ב קישור לחוות הדעת המלאה
המידע בפנייה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואף אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. השימוש במידע עסקינן, בכל דרך שהיא, הינו באחריות המשתמש בלבד. מדובר בחוות דעת פרטית וסוגיות אלה טרם הוסדרו בחוק.
עוד מאמרים
נמל המפרץ יפעיל את שער המטענים במוצאי שבת
זאת בהמשך לפגישה שנערכה בתחילת החודש בין הנהלת חברת נמל המפרץ ויו״ר מועצת המובילים, גבי בן הרוש. ברק מנדלבאום, מנהל מסוף המטענים בנמל המפרץ: ״צעד
שילוח בינלאומי
הדינאמיות שמאפיינת את התקופה שבה אנו חיים קשורה גם להובלות של פריטים רבים ומגוונים מנקודה אחת בקצה של העולם לנקודה מרוחקת מאוד משם.
משלחת הנספחות הכלכלית לפרובינציית שאנדונג
בחודשים האחרונים, לאחר פתיחתה המחודשת של סין לעולם צוות הנספחים הכלכליים יוצר מגעים חדשים לחיזוק הקשר הכלכלי עם סין. כך למשל, בחודש פברואר האחרון שגרירת
Israel and Costa Rica Joint Declaration
Manuel Tovar, Minister of Foreign Trade of Costa Rica and Nir Barkat, Minister of Economy and Industry of Israel We, Manuel Tovar, Minister of
מה באמת מצב הסחר בין ישראל לאיחוד אמירויות? – פורסם בגלובוס
המסחר בין ישראל לאמירויות בשנת 2022 הסתכם ב־2.6 מיליארד דולר, לעומת מעט יותר 1.2 מיליארד דולר ב־2021 ו־367 מיליון דולר ב־2020 עת נחתמו הסכמי אברהם